עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

zu fahren u. mich einzuschiffen. Herrlicher Sonnenschein auf dem Hafen von Konstantinopel. Ich fühlte auch eine gewisse Beruhigung, als ich den Boden dieses russischen Schiffes unter meinen Füssen fühlte. Es war u. ist mir ja zur Stunde noch unbekannt, wie die Türken die Sache, die jetzt ernst ge= worden, aufnehmen. Vor Smyrna hielt ich es sogar für möglich, dass die dortigen türkischen Behörden, von meiner Ankunft verständigt, mich mir ihre mehr oder weniger wohlwollende Aufmerksamkeit zuwenden würden. Auch jetzt, am 21 October, (xx) zwischen auf dem ägäischen Meer, bin ich noch in voller Unsicherheit über das, was uns wol erwarten mag. Gestern in Smyrna liess ich mir Zeitungen des Ortes geben, um zu er= fahren, ob die telegraphischen Agenturen meine Audienzen meldeten. Es war nichts zu finden. Dass meine Audienz nicht lange geheim bleiben kann, dass die diplomatische Welt darüber heute bereits in vollem Aufruhr ist, glaube ich ohne Grössenwahn annehmen zu können. Enfin, nous verrons.

All I needed to do was drive to the harbor and board the ship.

 

Glorious sunshine at the harbor of Constantinople. I also experienced a certain sense of relief when I felt the deck of this Russian ship under my feet. For I did not, and up to this time do not, know how the Turks will regard the matter, which has now become something to take seriously. On approaching Smyrna I even thought it possible that the local Turkish authorities, informed of my presence, would bestow their more or less benevolent attention upon me. Even now, on October 21, out on the Aegean Sea, I am still quite uncertain as to what may be in store for us. Yesterday at Smyrna I sent for the local newspapers to learn whether the news agencies had reported on my audience. I wasn’t able to find anything.

 

That my audience cannot long remain secret and that the diplomatic world is in a great uproar over it by now I think I may assume without delusions of grandeur. Enfin, nous verrons [Anyway, we shall see].

כל שהוצרכתי לעשות היה להגיע לנמל ולעלות לאונייה. 

 שמש נפלאה על הנמל של קושטא. אף נרגעתי קצת, כשחשתי את רצפת האונייה הרוסית הזאת מתחת לכפות רגלַי. הרי לפי שעה עדיין אינני יודע כיצד יקבלו הטורקים את העניין, שעכשיו הוא רציני. לפני איזמיר אף חשבתי שלא מן הנמנע שהרשויות הטורקיות שם, אחרי שהודיעו להן על בואי, יפגינו כלפַי מידה כזו או אחרת של רצון טוב. גם עכשיו, 21 באוקטובר, על הים האגאי, עדיין אני שרוי באי־ביטחון על מה שצפוי לנו. אתמול באיזמיר ביקשתי את עיתוני המקום כדי לראות אם סוכנויות הידיעות דיווחו על ראיונותי. לא מצאתי כלום.

 שהריאיון שלי לא יוכל להישאר זמן רב בסוד, שהעולם הדיפלומטי כבר כולו סוער היום, את זאת מותר לי להניח בלי שיהיה בכך שגעון גדלות. Enfin, nous verrons (ובכן, נראה).

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 108