עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

fahren oder dableiben wollten — fuhren sie mit. Aber wir hatten bisher schlechte Fahrt. Die Dundee rollte u. stampfte wie verwirrt. In den Cabinen konnte man wegen der er= stickenden Hitze nicht bleiben. Wir liessen uns alle fünf die Matratzen aufs Deck legen u. schliefen u. wachten wieder à la belle étoile. Seidener u. Bodenheimer wurden noch in der Nacht seekrank. Jetzt Vormittag ist auch mein guter Wolffsohn unwohl. Schnirer u. ich halten uns noch gut. Und trotz dieser schlimmen Fahrt, fühle ich mich wohl, wenn ich bedenke, dass dieses Wagniss der Prätendentenfahrt nach Palästina vorläufig bestanden ist.   9 November [1898] Auf hoher See nach Neapel An Bord der Regina Margherita. Wir steuern nordwärts, heimwärts. Das herrliche Egypten war für mich voll freudigster Ueberraschungen. Da sieht man, was Fleiss u. Energie auch aus einem heissen Lande machen können.

But we have had a rough passage so far. The “Dundee” rolled and pitched like mad. We couldn’t stay in the cabins because of the stifling heat. All five of us had our mattresses put on the deck and once again slept, or lay awake, à la belle étoile [under the open sky]. Seidener and Bodenheimer became sea-sick even during the night. Now, in the forenoon, my good Wolffsohn feels sick also.

 

Schnirer and I are still in good shape.

 

And in spite of this bad passage I feel fine when I consider that this venture of a Pretender’s journey to Palestine has, up to now, come off successfully.

 

November 9, on the high seas, bound for Naples

 

Aboard the “Regina Margherita.”

 

We are heading north, homeward. Wonderful Egypt was full of the most joyful surprises for me. There one can see what industry and energy can make even out of a hot country.

ואולם עד עכשיו היתה הנסיעה רעה. ה״דאנדי" היטלטלה כאילו אחז בה טירוף. בתאים לא היה אפשר להישאר בגלל החום המחניק. חמישתנו ביקשנו שיפרסו את המזרנים שלנו על הסיפון, וישנו והתעוררנו à la belle étoile (תחת כיפת השמים). עוד בלילה נתקפו זיידֶנֶר ובּוֹדֶנהיימֶר במחלת־ים. עכשיו, לפני־הצהריים, גם וולפסון הטוב שלי מרגיש רע.

שְנירֶר ואנוכי עדיין מחזיקים מעמד.

 ולמרות הנסיעה הקשה הזאת אני מרגיש טוב בחושבי שהמעשה הנועז הזה של מסע לארץ־ישראל של הטוען לכתר עבר עד כה בשלום.

 

 


9 בנובמבר [1898], בלב־ים בדרך לנאפולי

 על סיפון ה״רֶג׳ינָה מַרגֶריטה".

 אנו שטים צפונה, הביתה. מצרים המפוארת היתה בשבילי מלאת הפתעות משמחות. כאן רואים מה יכולות חריצות ואנרגיה לעשות אף מארץ לוהטת.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 161