עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

6 December  [1898], Wien Da die Nachrichtenlosigkeit beängstigend wurde, schickte ich den aus Palästina zurückgekehrten guten Hechler vorgestern zum Grossherzog nach Karlsruhe. Sollte keine Störung eingetreten sein, so hatte er mir zu telegraphiren: „Onkels Befinden gut“, eventuell „ausgezeichnet“. Heute Abends kam seine Depesche: „Onkel ausgezeichnet, Enkel (soll wol heissen Neffe) sehr brav. Hechler.“ Ich hoffe also, dass zwischen Lipp’ und Kelches= rand nichts gekommen ist. Warum aber das lange Schweigen, insbesondre Eulenburgs? Eine Art Antichambriren.   Heute aus Paris Nachricht via Marmorek, Nordau sei bereit mit Wolffsohn nach London zu fahren, mit der Ica zu verhandeln u. Salisbury aufzusuchen, zu dem er einen Weg hat. Ich liess zurücktelegraphiren, dass dies erwünscht sei, nur müsse er das Ergebniss der Unter= redung mit Salisbury zunächst nur uns melden.   Die Sprache der antizionistischen Judenpresse

December 6, Vienna

 

Since the lack of news had become alarming, the day before yesterday I sent my good Hechler, who is back from Palestine, to Karlsruhe to see the Grand Duke. If there was nothing wrong, he was to wire me: “Uncle’s condition fine,” possibly “splendid.”

 

This evening his telegram came: “Uncle splendid, grandson (probably supposed to be “nephew”) very well-behaved. Hechler.”

 

So I hope that nothing has come ’twixt the cup and the lip.

 

But why the long silence, especially Eulenburg’s? A sort of waiting in ante-rooms.

 

                         

Today the news from Paris, via Marmorek, that Nordau is ready to go to London with Wolffsohn, negotiate with the I. C. A., and call on Salisbury to whom he has access.

 

I had a wired reply sent, saying that this was welcome, but that for the time being he must not divulge the result of his conference with Salisbury to anyone but us.

6 בדצמבר [1898], וינה

 היות שהיעדר הידיעות כבר החל להדאיג, שלחתי שלשום את הֶכלֶר הטוב שחזר מארץ־ישראל אל הגרוֹסהֶרצוֹג בקארלסרוּהֶה. אם לא תהיה הפרעה, עליו לטלגרף לי: "מצבו של הדוד טוב", או "מצוין".

 הערב הגיעה הטלגרמה שלו: "מצב הדוד מצוין, הנכד (בעצם צריך היה להיות האחיין) מתנהג יפה. הֶכלֶר".

 אני מקווה אפוא ששום דבר איננו חוצץ בין השפתיים לגביע.

 אבל מה סיבת השתיקה הארוכה, שתיקתו של אוֹילֶנבּוּרג בייחוד? סוג מסוים של המְתנה בחדרי המְתנה?

 היום הגיעה ידיעה מפאריס באמצעות מַרמוֹרֶק, שנורדאו מוכן לצאת עם וולפסון ללונדון למשא־ומתן עם יק״א וללכת אל סוֹלסבֶּרי, שיש לו גישה אליו.

 ביקשתי לטלגרף בחזרה שזה רצוי, ואולם את תוצאות שיחתו עם סוֹלסבֶּרי עליו להודיע תחילה לנו, ולנו בלבד.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 179