עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

Harems. Fünf Minuten vor halb fünf fuhren wir vor dem neuen für den Kaiser eigens erbauten Palästchen vor. Grimmige Kriegsknechte vor dem Thor, an der Treppe, in den Gängen eine Unzahl von türkischen u. deutschen Dienern, ferner stark bebänderte Offiziere u. türkische Hofleute. (xx) Von den deutschen Hofleuten Niemand da, Alle noch auf der Botschaft. Ich zog mich ziemlich unbeachtet in den Corridor zurück. Die deutschen Diener unterhielten sich ganz ungenirt neben mir, so unscheinbar war ich. Sie rissen ihre Lakaienwitze. Ich hatte Anfangs nur den Functionären nur gesagt, dass ich zum Hofmarschall Eulenburg wolle. Man hiess mich warten. Um ¾ 5 wurde mir bange: ob da nicht ein Irrthum vorläge — oder gar eine versteckte Böswilligkeit. Man hatte den Auftrag des Kaisers vielleicht falsch bestellt: ich sollte um ½ 5 auf der Botschaft sein, wie ich es ja in meinem Brief ange= boten hatte. Wer weiss — er war möglicherweise aber= gläubisch, u. wenn das Rendezvous verfehlt war, wollte er dann überhaupt nichts mehr von mir wissen. Da wandte ich mich besorgt an die türkischen Adjutanten. Sie wussten nur, dass der Kaiser er=

At five minutes before 4:30 we drove up in front of the new little palace, built especially for the Kaiser. Grim-looking soldiers outside the gate. On the stairs and in the halls, an immense number of Turkish and German servants, along with  much-beribboned officers and Turkish courtiers.

 

None of the German court people was there. They were all still at the Embassy. Rather unnoticed, I withdrew into a corridor. I looked so insignificant that the German footmen conversed quite unconstrainedly right next to me. They cracked their lackey jokes. When I came in, I had told the functionaries only that I wished to see Court-Marshal Eulenburg. They had told me to wait. At a quarter to five I grew anxious: was there not some mistake—or even a bit of hidden malice? Perhaps I had been given the Kaiser’s message incorrectly: I should have been at the Embassy at four-thirty, as I had offered to be in my letter. Who knows, perhaps the Kaiser was superstitious, and if the appointment fell through, maybe he would no longer want to have anything to do with me.

 

In my concern I turned to the Turkish adjutants. All they knew was that the Kaiser was expected. 

חמש דקות לפני השעה ארבע וחצי הגענו אל הארמונון החדש שנבנה במיוחד בשביל הקיסר. אנשי צבא נרצעים הזעיפו פנים לפני השער וליד המדרגות; במעברים המון משרתים טורקים וגרמנים, עוד קצינים עטורים בשפע של סרטים ואנשי־חצר טורקים.

מקרב אנשי־החצר הגרמנים לא היה לפי שעה איש, כולם עדיין בשגרירות. אני נסוגותי אל הפרוזדור, בלי שישימו לב אלי. המשרתים הגרמנים שוחחו ביניהם על ידִי בחופשיות, עד כדי כך לא עוררתי תשומת־לב. הם השמיעו זה לזה את חידודי המשרתים שלהם. ואולם בתחילה אמרתי לשומרים שאני בא אל ראש־החצר אוֹילֶנבּוּרג. ציווּני להמתין. ברבע לפני חמש התחלתי לדאוג: אולי יש כאן טעות – או שמא רשעות נסתרת. אולי מסרו את פקודת הקיסר שלא כהלכה: היה עלי להיות בשגרירות בארבע וחצי, כפי שאכן צוין במכתבי. מי יודע – אולי הוא מאמין באמונות תפלות, ואם השתבשה הפגישה, לא ירצה עוד לדעת עלי דבר.

פניתי אפוא אל השלישים הטורקים. כל מה שידעו היה שממתינים לקיסר.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 86