עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

Klasse. Aber Viele fehlten in der Karlskirche, die mit ihm Zeitlebens zechten, lumpten u. in allerlei geheime Sachen verwickelt waren. Viele Juden waren da in der Mehrzahl. Was sich die Meisten bei dem Gepränge dachten? Beim Kirchenausgang verliefen sich die Meisten, die noch da waren. Ich sprach mit Resmy Bey u. nahm Ren= dezvous für heute. Auf den Friedhof hinaus fuhr ich mit dem Journalisten Konried. Hinaus zu blies er in seinen Gesprächen Trauermarsch. Wir fuhren langsam, weil die Entreprise Diener mit Fackeln (xx) den Sarg neben dem Leichenwagen zu Fuss gingen. Einer trug auf rothem Kissen die Orden nach. Vorreiter etc. Draussen war die Ceremonie kurz. Poborski nahm mich bei Seite: die Witwe rechne darauf, dass wir die Leichenkosten, zum Mindesten die Hälfte zahlen würden. Kozmian sagte mir: „Der Arme hätte ohnehin höchstens noch einen Monat gelebt.“

First class. But many were absent from the Karlskirche who, while he lived, had caroused and gone on the town and been involved in all sorts of secret intrigues with him.

 

Jews were in the majority. Wonder what most of them thought of all this pageantry?

 

At the church-door most of the people who had stayed till then drifted away.

 

I spoke to Resmy Bey and made an appointment for today.

 

I drove to the cemetery in company with the journalist Konried. On the way out his conversation was a funeral march. We were driving slowly, for the undertaker’s staff was walking alongside the hearse with torches. One of them, at the rear, bore the departed’s decorations on a red cushion. Outriders, etc.

 

Out at the cemetery, the ceremony was brief.

 

Poborski took me aside: the widow counted on our defraying the funeral expenses, at least half of them.

 

Kozmian said to me: ‘‘The poor fellow had only another month at the most to live, anyway.”

מחלקה ראשונה. ואולם רבים נעדרו מכנסיית קארל, רבים מאלה שסבאו אתו, התהוללו אתו והסתבכו אתו בכל מיני עניינים חשאיים.

הרוב היו יהודים. מה חשבו בלבם רוב האנשים הללו על המחזה המרהיב הזה?

עם צאתם מן הכנסייה נעלמו רוב אלה שעוד נשארו.

 שוחחתי עם רֶזְמי בֵּיי וקבעתי פגישה להיום.

 אל בית הקברות נסעתי עם העיתונאי קוֹנריד. בזמן הנסיעה עירב בשיחתו צלילים ממארש האבל. נסענו לאט, כי אנשי חברת הקבורה צעדו לצד כרכרת הארון ולפידים בידיהם. אחד מהם נשא את אותות ההצטיינות על גבי כרית אדומה. בראש – פרשים, וכו'.

בבית הקברות היה הטקס קצר.

פּוֹבּוֹרסקי קרא לי הצִדה: האלמנה סומכת על כך שאנו נכסה את הוצאות הלוויה, לפחות את מחציתן.

קוֹזמיאן אמר לי: "המסכן ממילא לא היה חי יותר מחודש".

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 274