עמוד 251 – יומן 5

Eulenburg gesagt: dass der Kaiser

keineswegs ein Antisemit sei, wie

man ihn verschrien habe. Er sei

nur gegen die destructiven Juden.

Da waren wir beim Socialismus,

ich gab meinen Standpunkt klar,

dass es eine Thorheit der Juden

sei, sich dem Socialismus anzuschliessen,

der sich demnächst entjuden werde.

Auch sei der Jude in der Faser nicht

Socialist. Ich erzählte, was ich unlängst

gelesen: wie das vormosaische Egypten

ein socialistischer Staat gewesen sei.

Moses schuf durch den Dekalog

die individualistische Gesellschaftsordnung.

Und die Juden seien u. blieben

Individualisten.

Auch das gefiel ihm. Er citirte

Heine, der von den „Gleichheitsflegeln“

gesprochen. Die Juden, meinte Bülow,

würden sich mit der Gleichmacherei

nie abfinden. Er habe über den

socialistischen Zukunftsstaat einmal

mit einem Socialistenführer gesprochen.

He, too, confirmed what Eulenburg had already told me: that the Kaiser was by no means an anti-Semite, which he was decried as being. He was merely against the destructive Jews.

This brought us to Socialism. I made my position clear—that it was folly on the part of Jews to join the Socialist movement, which would soon rid itself of them. Then, too, Jews were not Socialists at heart. I mentioned something that I had recently read: Pre-Mosaic Egypt was a Socialist state. Through the Decalogue Moses created an individualistic form of society. And the Jews, I said, are and will remain individualists.

He liked that, too. He quoted Heine, who had talked about ‘‘egalitarian louts.” The Jews, said Bülow, would never put up with that equality stuff. He had once discussed the Socialist state of the future with a Socialist leader.

גם הוא מאשר מה שאוֹילֶנבּוּרג כבר אמר: שהקיסר בשום פנים אינו אנטישמי כפי שהשמיצוהו. הוא רק נגד היהודים ההרסניים.

כך הגענו אל הסוציאליזם, ואני הבהרתי את עמדתי שאיוולת היא מצד היהודים להצטרף אל הסוציאליזם, כי הוא יתנער מהם עד מהרה. והרי היהודי ביסודו איננו סוציאליסט. סיפרתי לו מה שקראתי באחרונה: כיצד מצרים שלפני משה היתה מדינה סוציאליסטית. משה, בעשרת הדברות שלו, יצר את הסדר החברתי האינדיווידואליסטי, והיהודים היו ונשארו אינדיווידואליסטים.

גם זה מצא חן בעיניו. הוא ציטט את היינֶה, שדיבר על "פרחחי השוויון". היהודים, אמר בּילוֹב, לעולם לא ישלימו עם השוויוניות. פעם דיבר עם מנהיג של סוציאליסטים על מדינת העתיד הסוציאליסטית.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 5

P. 251

הזן מילת מפתח לחיפוש

בחר שפה:

סוג

בחר ספרים / יומנים: