עמוד 249 – יומן 6

denke. Bülow soll darauf gesagt haben:

„Unser gnädiger Herr ist, wie Sie wissen,

gleich Feuer u. Flamme für eine Sache. So war

es auch diesmal, und in einem Masse, dass

ihm nicht entgegnet werden konnte. Aber

Sie wissen auch, dass unser gnädiger Herr

ebenso schnell wieder auskühlt. So war es

auch diesmal. Dr. Herzl hat ja einen sehr

guten Eindruck auf mich gemacht, aber ich

glaube nicht an die Sache. Die Leute

haben keen Jeld. Die reichen Juden

wollen nicht mitthun. Und mit den

polnischen Lausejuden is nischt zu machen.“

So hatte ich mir Bülows Auffassung

schon längst construirt, bevor ich noch

diese Erzählung hörte.

Ich hatte diese Auffassung errathen,

wie mein letzter Brief an Bülow beweist.

29 März [1899] Abends.

Heute Früh kam eine Depesche von

der Colonialbank aus London, die

mich ordentlich deprimirte: das Ergebniss

des ersten Subscriptionstages seien –

To which Bülow is said to have replied:

“Our gracious lord and master, as you know, quickly becomes ablaze for a cause. So it was in the present instance, too, and to such a degree that there was no arguing with him. But you also know that our gracious lord and master cools off again just as quickly. This time, too. Dr. Herzl made a very good impression on me, it is true, but I don't believe in the project. Those people have no money. The rich Jews won’t have any part of it. And with the crummy Polish Jews nothing can be done.”

That was how I had construed Bülow’s attitude long before I heard this story.

I had guessed this view, as is proved by my last letter to Bülow.

March 29, evening

This morning there arrived a telegram from the Colonial Trust in London which depressed me quite a bit:

The result of the first day of the subscription was eight thousand shares.

בּילוֹב, לדברי הוּן, ענה כך:

"אדוננו רב־החסד, כידוע לך, נלהב על נקלה לעניין זה או אחר. כך היה גם הפעם, ובמידה שלא יכולתי לעמוד נגדה. אך ידוע לך שאדוננו רב־החסד התלהבותו דועכת באותה מהירות. כך היה גם הפעם. הד״ר הרצל הרי עשה עלי רושם טוב מאוד, אבל אינני מאמין בעניין. לאנשים הללו אין כסף. היהודים העשירים אינם רוצים להשתתף בעניין. ועם היהודים העלובים מפולין אין מה לעשות"
[במקור, בעגה ברלינאית: Die Leute haben keen Jeld… mit den polnischen Lausejuden is nischt zu machen]

כבר מזמן שיערתי שזו תפיסתו של בּילוֹב, עוד לפני ששמעתי את הסיפור הזה. ניחשתי את התפיסה הזאת, ומעיד על כך מכתבי האחרון אל בּילוֹב.

29 במארס [1899]

טלגרמה שהגיעה הבוקר מאוצר התיישבות היהודים בלונדון שדיכאה אותי כהוגן:

התוצאה של יום ההחתמה הראשון היא שמונת־אלפים shares (מניות).

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18