עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

Rubrik für Rubrik, Kellner, Landau u. Steiner hörten mir glaube ich mit Erstaunen zu. Kellner u. Landau riehten dies u. das. Nach Kellners Rath würde daraus eine mehr gelehrte Zeitung englisch=jüdisch =deutschen Aussehens. Nach Landaus Rath würde „die Welt“ ein polemisches Blatt mit hauptsächlich galizischem Horizont. Ich glaube, es soll ein vornehm=uni= versaljüdisches Blatt sein. Ich regte Kellner dazu an, eine Serie literarischer Charakterköpfe (xx) von Vertretern des Zionismus zu schreiben: Disraeli, G[eorge] Elliott, Moses Hess etc. Er ging mit Enthusiasmus darauf ein u. wird mit Disraeli in der ersten Nummer beginnen. Ich versprach ihm, die ganze Serie — für die er bei den heutigen Zeitungsverhältniss[en] wol nirgends Unterkunft gefunden hätte — nachher als Buch im Verlag der „Welt“ herauszugeben. Honoriren werde ich seine Artikel wie die N[eue] Fr[eie] Pr[esse]. Denn gerade von Zionisten darf das Blatt

I sketched the layout, column by column; Kellner, Landau, and Steiner listened to me, I believe, with astonishment. Kellner and Landau suggested this and that. Following Kellner’s advice it would become a somewhat scholarly paper of Anglo-Jewish-German complexion. Following Landau’s advice, Die Welt would be a polemical paper with a predominantly Galician outlook. I believe it ought to be a dignified paper with appeal to universal Jewry.

 

I suggested that Kellner write a series of literary profiles of representative exponents of the Zionist idea: Disraeli, G. Eliot, Moses Hess, etc.

 

He took up the idea enthusiastically and will begin with Disraeli in the first issue. I promised him to have the entire series—which he would probably have been unable to place anywhere else in view of present-day conditions in the newspaper world—issued later in book form by the Welt publishing house. I shall pay for his articles at the same rate as the N. Fr. Pr. For Zionists must be the last people from whom the paper accepts free gifts.

אני התוויתי את התוכנית, מדור אחר מדור, בעוד קֶלנֶר, לַנדאו ושטיינֶר הקשיבו לי, דומני, בהשתאות. קֶלנֶר ולַנדאו נתנו עצות פה ושם. על־פי עצתו של קֶלנֶר היה יוצא מזה מעין עיתון מלומד בנוסח אנגלי־יהודי־גרמני. על־פי עצתו של לַנדאו היה ״Die Welt״ עיתון פולמוסי עם אופק גַליצאי בעיקרו. אני סבור שהוא צריך להיות עיתון כלל־יהודי שכולו אומר כבוד.

עודדתי את קֶלנֶר שיכתוב סדרת מאמרים על אנשי ספרות שדגלו בציונות: דישראלי, ג׳ורג׳ אֶליוט, משה הֶס וכו'. 

הוא נענה בהתלהבות ויתחיל בדישראלי בגיליון הראשון. הבטחתי לו שאפרסם את הסדרה כולה בספר בהוצאה של ״Die Welt״, והרי בתנאי העיתונות של היום ממילא לא היה מוצא להם אכסניה. שכר־סופרים אשלם בעבור מאמריו כמו שמשלם .N.Fr.Pr, שכן אסור לו לעיתון לקבל מתנות מציונים דווקא. 

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 4
P. 249