עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

Alle fürchten sich im Orient vor Allen. Das Volk ist ein reissendes Thier, das man entfesseln, aber auch überallhin dirigiren kann. Wenn die Behörden einen Wink geben, werden die Mohamedaner über die Juden herfallen — System der Knüppelmänner wie bei den Armeniern. Das ist mein längst vorhergefühltes Argument gegen die Infiltration. In den höheren Bakschisch=Kreisen discutirt man scheu den Zionismus. Alles hängt vom Sultan ab. Auch der Grossvezier ist nur ein Lakai. Der amerikanische Botschafter Strauss soll den Zionismus heimlich gewogen sein, versichert Ben Jehuda. Der Mutessarif von Jerusalem sei ein um= gänglicher Herr u. habe Ben Jehuda gefragt, warum er kein arabisches Blatt herausgebe. Ich fragte Ben Jehuda, wieviel er dazu brauche. 2000 francs jährliche Subvention. Ich sagte, er solle mir Mitte Mai in der Sache schreiben. Ich würde ihm vielleicht diesen Betrag verschaffen. (Ich meine, wenn die Bank zu Stande kommt, wird es ihr soviel werth sein, eine arabische Stimme zu haben, die dem Mutessarif gefällig ist u. die

He said that in the Orient everybody was afraid of everybody else. The people were a wild animal that could be unleashed, but also could be steered in any direction. If the authorities give a signal, the Mohammedans will fall upon the Jews—system of hatchet-men, as with the Armenians. This is my long-felt argument against infiltration.

 

In the higher baksheesh circles there is timid discussion of Zionism. Everything depends on the Sultan. Even the Grand Vizier is only a lackey.

 

The American Ambassador, Straus, is said to be secretly well-disposed toward Zionism, Ben-Yehuda assures me.

 

The Mutessarif of Jerusalem, he said, was an affable gentleman and had asked him why he didn’t edit an Arabic newspaper. I asked Ben-Yehuda how much he would need for that. An annual subvention of 2000 francs. I told him to write me about it in the middle of May, perhaps I would get him that amount. (I feel that if the Bank comes into being it will be worth that much to it to have an Arabic voice which finds favor with the Mutessarif and influences the people in the proper way.)

באוריינט הכול פוחדים מפני הכול. העם משול לחיה טורפת שאפשר להתיר את כבליה, אך גם לכוון אותה לכל כיוון שרוצים. הרשויות רק ייתנו אות, והמוסלמים יתנפלו על היהודים – שיטת אנשי האגרוף, כמו כלפי הארמנים. ההרגשה הזאת היתה תמיד מאחורי התנגדותי להסתננות.

בחוגים הגבוהים של מקבלי הבאקשיש דנים בציונות מתוך היסוס. הכול תלוי בסולטאן. גם הוואזיר הגדול הוא רק משרת.

הציר האמריקני שטראוס נוטה בסתר לציונות, מבטיח לי בן־יהודה. 

המוּתַצַריף של ירושלים הוא אדם נוח לבריות ושאל את בן־יהודה מדוע אינו מוציא עיתון בערבית. שאלתי את בן־יהודה כמה כסף הוא צריך בשביל זה. 2,000 פרנקים תמיכה שנתית. אמרתי שיכתוב לי על כך באמצע מאי. אולי אשיג בשבילו את הסכום הזה (אני חושב שאם הבנק יקום, יהיה כדאי לו להוציא סכום כזה בשביל ביטאון בערבית, שיסביר פנים למוּתַצַריף וישפיע השפעה רצויה על האוכלוסייה).

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 243