עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

wird nachher kein Mensch ahnen, was wir durchgemacht, wieviel Energie von= nöthen gewesen. Denn thatsächlich haben wir einen Boycott der Hochbank gegen uns. Krieg’ ich die einmal zwischen die Finger, die will ich raufen.   10 März [1899] Vergangenen Montag war in der Sonn= u. Montags Z[ei]t[un]g eine Notiz, der türkische Botschafter Mahmud Nedim sei nach Constantinopel berufen, weil ein finanzieller Agent an ihm u. dem Sultan (xx) eine Erpressung versucht habe. Um darüber etwas zu hören, ging ich zu Newlinski. Er errieht, warum ich kam, doch sprach er nichts darüber, da ich es nicht erwähnte. Ich fragte ihn, um mich zu orientiren, ob er nach Konstantinopel gehen könnte. Er bejahte, fügte aber hinzu, dass es schwer sei, weil wenn er einmal dort sei, der Sultan ihn nicht wegliesse — nämlich nicht vor 4-5 Monaten, so beliebt sei er beim Sultan. Die Sache wolle noch überlegt sein. Indessen könne

If it works out, afterwards not a soul will suspect what we have gone through, how much energy it has required. For we actually have a boycott of the big bankers against us. If I ever get my hands on them, I’ll give them a good going-over.

 

              

March 10

 

Last Monday the Sonn- und Montagszeitung carried an item to the effect that the Turkish ambassador, Mahmud Nedim, had been called to Constantinople, because a financial agent had attempted extortion from him and the Sultan.

 

To learn something about this I went to see Newlinski.

 

He guessed why I had come, but, since I didn’t mention it, he didn’t speak about it. I asked him, in order to orient myself, whether he would be able to go to Constantinople. He said he would, but added that it was hard, because once he was there, the Sultan wouldn’t let him go—that is, not for four or five months; this is how much of a favorite he is with the Sultan.

אם יצלח העניין, לא ישער איש אחר־כך מה עבר עלינו, לכמה כוחות נזקקנו. שהרי הלכה למעשה יש כאן חרם עלינו מצד הבנקים הגדולים [במקור: Hochbank]. כשייפלו לידַי אתלוש את אבריהם.

 



10 במארס [1899]

 ביום ב׳ שעבר היתה ידיעה ב־Sonn-und Montags Zeitung, שהשגריר הטורקי מַחמוּד נֶדים הוזעק לקושטא כי סוכן־פיננסים אחד מנסה לסחוט אותו ואת הסולטאן. כדי לשמוע משהו על כך הלכתי אל נֶוולינסקי.

 הוא ניחש את סיבת בואי, אך לא אמר על זה דבר, כי אני לא הזכרתי את העניין. שאלתי אותו, לשם אוריינטציה, אם יש ביכולתו לנסוע לקושטא. הוא השיב בחיוב, אך הוסיף שזה קשה, כי ברגע שיהיה שם, לא יניח לו הסולטאן לשוב, ודאי לא לפני עבור ארבעה־חמישה חודשים, עד כדי כך הוא חביבו של הסולטאן.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 228