עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

Subscription der Jüdischen Colonialbank zu bekommen. Alles, Alles soll ich machen! Ich fuhr wieder nach dem Schloss. Der G[ross]h[erzo]g liess mich sofort vor. Wir sprachen diesmal im rothen Salon, wo sein Jugendbild hängt, ein feiner schwärmerischer Jüngling in der Tracht der Vierziger Jahre. Ich glaube es ist sein Bild. Ich gab ihm Lucanus Depesche u. deutete an, dass meine Hoffnungen sehr einschrumpfen. Er tröstete mich, sprach die Erwartung aus, dass meine Energie nicht sinken werde. Ich erinnerte ihn an seine Worte von Potsdam, wo er mir die Schwierigkeit der Reichsgründung erzählt hatte. „Ja“, sagte er, „und wenn die Sache fertig ist, muss man zurücktreten und Alles Anderen überlassen, die vorher die Gegner waren. Aber das Bewusstsein muss Einem genügen u. auch, dass man Charak= tere kennen lernt, wie Sie Einer sind.“ Er drückte mir dabei lange die Hand. Ich war tief gerührt. Die Empfehlung an die Deutsche Bank

Everything, everything I am supposed to do.

 

Again I drove to the palace. The Grand Duke admitted me immediately. This time we conversed in the red salon, where there hangs an old portrait showing a sensitive, enthusiastic youth in the dress of the 1840’s. I believe it is his portrait.

 

I gave him Lucanus’ telegram and indicated that my hopes had shrunk greatly. He consoled me and expressed the expectation that my energies would not diminish. I reminded him of his words at Potsdam when he had recounted to me the difficulties attendant on the founding of the German Empire.

 

“Yes,” he said, “and when the thing is finished, one has to step back and relinquish everything to others, who were formerly opponents. But one must be content with the inner satisfaction, and also with the fact that one meets strong characters such as you.”

 

As he said this he gave my hand a long squeeze. I was deeply touched.

 

As for the recommendation to the Deutsche Bank, he gave it to me most readily after I first mentioned it.

שאני אעשה הכול, הכול!

שוב נסעתי אל הארמון. הגרוֹסהֶרצוֹג קיבל אותי מיד. הפעם שוחחנו בסלון האדום, שתלויה בו תמונה מנעוריו, צעיר עדין ונלבב בלבוש שנות הארבעים. אני חושב שזו תמונתו.

 הראיתי לו את הטלגרמה של לוּקאנוּס ורמזתי שתקוותַי מצטמקות מאוד. הוא ניחם אותי והביע את תקוותו שלא אפול ברוחי. הזכרתי לו את דבריו בפוטסדאם, כשסיפר לי שם על הקשיים בייסוּד הרייך.

 "כן", אמר, "וכשהעניין מגיע לידי גמר, צריך להיסוג ולפנות את המקום לאחרים, לאלה שקודם לכן היו יריבים. ואולם צריך לשאוב סיפוק מן המצפון הטוב, וגם מכך שמתוודעים לבעלי אופי כמוך".

 בתוך כך לחץ את ידי ממושכות. הייתי נרגש עד עומק לבי.

 את ההמלצה ל־Deutsche Bank נתן לי ברצון ומיד לאחר שהתחלתי לדבר על כך.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 223