עמוד 187 – יומן 8

An Auersperg

Hochgeehrter Herr Graf,

in den ersten Tagen des Februar will ich auf

ungefähr vierzehn Tage verreisen, zunächst nach Paris.

Sollten die Herren, mit denen wir gesprochen

haben, mich noch vor meiner Abreise zu sehen

wünschen, so müsste es in dieser Woche sein.

Mit ausgezeichneter Hochachtung, Herr Graf,

bin ich Ihr ganz ergebener

Th H

30 Januar[1901]

Drei Monate aus meinem Leben gerissen,

stückweise, in great expectations.

Zuerst der Kerl Crespi, der mich herumlockte,

dann die Kerls von der Grossindustrie mit

ihrer Zeitung. Mittlerweile habe ich meinen

Roman“ liegen lassen, der immer schlechter

u. lustloser wird, je länger er liegt.

Nun muss ich nach London, werde erst

in drei Wochen wieder am Schreibtisch

sitzen können.

Der Wind saust durch die Stoppeln. Ich

fühle meinen Herbst kommen. Ich laufe

To Auersperg:

My Dear Count Auersperg:

Early in February I plan to take a trip of about two weeks, going to Paris first. Should the gentlemen with whom we have talked wish to see me before my departure, it would have to be this week.

With deep respect, I am

Your very obedient servant Th. H.

January 30

Three months torn out of my life, bit by bit, in great expectations.

First that fellow Crespi, who led me a merry chase, then the big-business boys with their newspaper. In the meantime I have neglected my novel which becomes worse and worse and more and more insipid the longer it lies there.

Now I have to go to London and won’t be able to get back to my desk again for three weeks.

The wind blows through the stubble. I feel the autumn of my life approaching.

אל אַוּאֶרשפֶּרג:

אדוני הגראף הנכבד מאוד,

בימים הראשונים של פברואר אני מתכוון לנסוע מכאן לכעשרה ימים, תחילה לפאריס. אם האדונים שדיברנו אתם מבקשים לראותי עוד לפני יציאתי, זה צריך יהיה להיות השבוע.

בכבוד רב, אדוני הגראף, המסור לך, ת״ה

30 בינואר [1901]

שלושה חודשים שנתלשו מתוך חיי, נתח אחר נתח, in great expectations (בתקוות גדולות).

תחילה הברנש הזה קרֶספּי, שסבב אותי בכחש, אחר־כך הברנשים מן התעשייה הגדולה עם העיתון שלהם. ובינתיים זנחתי את הרומן שלי, שאיננו משביח עם הזמן שהוא מונח, והחשק קטֵן.

עכשיו אני צריך לנסוע ללונדון, ורק בעוד שלושה שבועות אוכל לשוב ולשבת ליד שולחן הכתיבה שלי.

הרוח שורקת בשדות השלף. אני מרגיש את הסתיו שלי קרב ובא.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 8

P. 187

הזן מילת מפתח לחיפוש

בחר שפה:

סוג

בחר ספרים / יומנים: