עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

sofort den Brief an Koerber. Aber ich schlief wieder recht schlecht in meinen Ketten. Hatte ich die Befreiung verpasst? Gestern Abends hatte ich mit meinen Eltern besprochen, dass ich heute in einem Brief an Auersperg meinen Original=Vertragsentwurf zurückverlangen würde. Ich überschlief es. Ich darf den Draht nicht so schroff abschneiden. In der Unterhandlung muss ich doch noch bleiben, auch wenn ich nichts mehr erwarte. Es können noch Peripetien eintreten. Ich kann noch einen rettenden Gedanken haben. Vielleicht rettet Koerber durch seine Intervention die Situation. Vielleicht finde ich einen anständigen Weg, meine Forderungen zu ermässigen. Kurz, ich schrieb nicht an Au[er]sp[er]g, sondern an Schöller.   17 Jan[uar 1901] Windstille,  (xx) aber keine halkyonische. Weder Koerber noch Schoeller haben bisher reagirt. Die Sache scheint wirklich aufgegeben zu sein. Ich mache mir die grössten Vorwürfe wegen meiner zu grossen

 When I got home I immediately wrote and sent off the letter to Koerber.

 

But I again slept rather badly in my chains. Had I let my liberation slip away?

 

Yesterday evening I had agreed with my parents that I would write Auersperg today and ask that my original draft of a contract be returned to me. I slept on it and changed my mind. I mustn’t cut the line so sharply. I must continue to carry on negotiations, even though I no longer expect anything. There may still be turning points. I can still have a saving idea. Maybe Koerber will save the situation by his intervention. Perhaps I shall find an honorable way of moderating my demands.

 

In short, I didn’t write to Auersperg, but to Schöller.

 

January 17

 

Calm, but not the halcyon kind.

 

No reaction from either Koerber or Schöller so far.

 

The project really seems to have been abandoned. I am reproaching myself greatly because of my excessive demands which may have wrecked the plan.

 לאחר שובי הביתה כתבתי ושלחתי את המכתב אל קֶרבֶּר.

אך שוב ישנתי רע, אסור בתוך כבלי. האם החמצתי את השחרור?

אמש נדברתי עם הורַי שהיום אדרוש במכתבי אל אַוּאֶרשפֶּרג שיחזיר לי את הצעת החוזה המקורית שלי. לאחר שנת לילה שיניתי את דעתי. אסור לי לנתק את החוט בחדות כזאת. עלי להישאר בתוך המשא ומתן, גם אם אינני מצפה עוד לשום דבר. עוד עשויים להתרחש מִפנים. אולי יהיה לי עוד רעיון מושיע. אולי קֶרבֶּר יתערב ויציל את המצב. אולי אמצא דרך מכובדת להפחית בדרישותי?

בקצרה, אל אַוּאֶרשפֶּרג לא כתבתי, אלא אל שֶלֶר.

 


17 בינואר [1901]

רוחות הים שוקטות, אך אין רוגע.

לא קֶרבֶּר ולא שֶלֶר לא הגיבו עד עתה.

נראה שהעניין באמת אבוד. אני מייסר את עצמי בשל הדרישות הגדולות שלי, שבגללן אולי נכשל העניין.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 8
P. 173