עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

eigenen Wünschen. Ich bemerkte: „Die Herren scheinen mir aber sehr wenig informirt zu sein. Sie verhandeln mit mir wie wenn ich ein Fabriksdirector wäre. (xx) Die politische Tragweite der ganzen Sache scheinen sie gar nicht zu verstehen.“ „Lassen S’ es dabei. (xx) Is’ scho’ Recht so... Aber glauben S’, dass S’ die Neue Press’  (xx) bekommen werden? I glaub’ net, dass er’s hergibt.“ Ich sagte, dass ich es für möglich halte. Die Gefahr eines Geldverlustes sei so bedeutend, dass Benedikt vielleicht mürbe werden würde. „Es wär’ eine Erlösung!“ murmelte er. „Der verdirbt ja Alles mit seiner Hetzerei und Gehässigkeit. Sogar der Lueger möcht’ scho’ Ruh geben, wann die Neue Press’ net immer wieder anfanget. Er möcht’ sogar jüdische Lehrer anstell’n, wenn’s drauf ankäm’. Aber nein, er wird immer wieder aufg[’]reizt. Schau’n S’, man kann ja über Alles schreiben. Da war in der „Waage“ ein Spottgedicht über mich. Das hat mich gar net genirt. Aber der g’wisse gehässige Ton (xx) von dem Benedikt. Der schad’t furcht=

I observed: "But it appears to me that the gentlemen are very little informed. They negotiate with me as if I were the manager of a factory. They don’t seem to have any understanding of the political significance of the whole thing."

 

"Never you mind. That’s awright. . . . but d’you think you’re gonna get the Neue Press'? I don’t think he’s gonna let you have it.”

 

I told him that I considered it possible. The danger of losing money, I said, was so important that Benedikt might give way.

 

“It sure would be a relief!” he muttered. “Why, he spoils everything with his stirring up things and his spitefulness. Even Lueger would keep quiet if the Neue Press' didn’t keep startin’ things. He’d even take on Jewish teachers if it depended on that. But no! they keep stirrin’ him up. Look, it’s allright to write about anything. There was a satirical poem about me in the Wage. That didn’t bother me a bit. But that certain odious tone of Benedikt’s, that does an awful lot o’ harm.

הערתי: "אבל נדמה לי שהאדונים יודעים מעט מאוד. הם נושאים ונותנים אתי כאילו הייתי מנהל של בית־חרושת. דומה שאינם מבינים כלל וכלל את ההשלכות הפוליטיות של העניין".

[בעגה וינאית] ״הנח לזה. זה בסדר.... אבל אתה חושב שתקבל את N.Fr.Pr. ? אני אינני מאמין שהוא [בֶּנֶדיקט] יוותר עליו".

אמרתי שלדעתי הדבר אפשרי. הסכנה שיהיה הפסד כספי כה גדול, שאולי בֶּנֶדיקט יתרכך. 

"זו תהיה ישועה!" מלמל. "הוא הרי מקלקל הכול בהסתה ובמשטמה שלו. אפילו לוּאֶגר היה נרגע אילולא חזר נוֹיֶה פְּרֶס [כלומר .N.Fr.Pr] והתחיל כל פעם. אולי אף היה מעסיק מורים יהודים, אם זה מה שנדרש. אבל לא, מתגרים בו שוב ושוב. ראה, הרי אפשר לכתוב על הכול. הנה ב־Waage הופיע שיר של לעג עלי. זה לא הפריע לי כלל. אבל הנעימה העוינת המיוחדת הזאת של בֶּנֶדיקט! היא מזיקה מאוד.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 8
P. 164