עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

Dieser kurze Empfang wird in der Geschichte der Juden für immerwährende Zeiten aufbewahrt werden u. es ist nicht unmöglich, dass er auch geschichtliche Folgen haben wird. Aber wie schnurrig sind die Details des ganzen Vorganges. Um ½ 12 Uhr waren wir mit unserem summarischen Mittagessen fertig. Ich hielt auf strenge Diät meiner Herren, damit sie mir ordentlich in Form seien. Um 12 Uhr waren wir Alle angekleidet. Bodenheimer hatte einen grotesken Cylinder u. zu weite Manchetten, die an denen die Unterärmel hervorrutschten. Im letzten Augenblick musste man ihm andere Manchetten hervorsuchen. Ich hatte meinen schäbigen Medschidje (zum erstenmal) angelegt. Brom liess ich nicht nehmen — wie Marcou Baruch in Basel sagte: je ne le voulais pas pour l’histoire. Et j’avais raison! Wir fuhren im brennenden Mittags= sonnenschein u. weissen Staube nach den

This brief reception will be preserved forever in the history of the Jews, and it is not beyond possibility that it will have historic consequences as well.

 

But how odd were the details of the entire procedure.

 

At 11:30 we were finished with our abbreviated luncheon. I insisted on keeping my gentlemen on short rations, so that they might be in the proper trim.

 

By noon we were all dressed. Bodenheimer had a grotesque top-hat and cuffs so wide that his shirt-sleeves kept sliding down into sight. At the last moment we had to dig him up another pair of cuffs.

 

I put on (for the first time) my shabby Mejidiye decoration.

 

I wouldn’t let anyone take bromine—as Marcou Baruch said at Basel: je ne le voulais pas pour l'histoire [I didn’t want it, for the sake of history].

 

Et j’avais raison [And I was right].

 

In the burning noonday sun and the white dust we drove to the encampment.

קבלת־הפנים הקצרה הזאת תישמר בהיסטוריה של היהודים לעולמי עד, ולא מן הנמנע שיהיו לה גם תוצאות היסטוריות.

 כמה מצחיקים הפרטים של כל ההכנות הללו.

 בשעה אחת־עשרה וחצי כבר סיימנו את ארוחת הצהריים המזורזת שלנו. הקפדתי בחומרה על תזונתם של חברַי, כדי שיהיו בכושר ולא יעשו לי בושות.

 בשתים־עשרה היינו כולנו לבושים כיאות. בּוֹדֶנהיימֶר חבש צילינדר גרוֹטסקי, וחפתיו היו רחבים כל כך ששרוולי כותונתו הציצו החוצה. ברגע האחרון היה צריך לחפש בשבילו חפתים.

 אני ענדתי (בפעם הראשונה) את אות המֶדז׳ידיֶה העלוב שלי.

 לא הרשיתי לבלוע אבקת בּרוֹם – נזכרתי בדברי מַרקוֹ ברוּך בבאזל: Je ne le voulais pas pour l'histoire (אינני רוצה בזה, למען ההיסטוריה).

 Et j'avais raison

(ואכן צדקתי).

 בשמש הצהריים היוקדת, באבק הלבן, נסענו אל המאהל.

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 144