עברית
EnglishDeutsch

Herzl-Online

die türkischen Hafenbehörden nicht passiren lassen sollten. Ich bereitete eine Depesche an den Kaiser vor, worin die Schwierigkeiten, die man uns bereitete, angezeigt wurden. Es kam anders. In dem grossen Cookboot, in das ich auch das rumänische Weib hatte einsteigen lassen, erfuhr ich, dass deutsche Polizeileute an der Landungsstelle wären. Ich sprang ans Land, u. während die türkischen Polizisten in unseren Teskerehs herumschnüffelten, nahm ich den deutschen Beamten bei Seite, sagte ihm, wir seien auf Befehl des Kaisers hier, man möge die fünf weissen Korkhelme sofort passiren lassen. Dies geschah. Die rumänische Frau übergab ich der Mme Gaulis, der Frau eines französischen Journalisten, die im nächsten Boot sass: sie solle sie als ihre Dienerin ausgeben. Mme Gaulis that so, gab dem Weib ihre Mantille zu halten, die arme Alte hielt sich am Kleide der Französin an u. schlüpfte so durch den Cordon durch — u. war so glücklich, in Palästina zu sein, wo sie ihre todtkranke Tochter besuchen wollte. Was es für Glück gibt!

I drafted a telegram to the Kaiser informing him of the trouble that was being made for us. But it turned out differently. When we were on the big Cook landing-boat, which I had asked the Rumanian woman to board also, I learned that German police would be at the pier. I jumped ashore, and while the Turkish police were snooping about our Teskerehs, I took the German official aside and told him that we were here on the Kaiser’s orders; the five white cork-helmets should be allowed to pass through at once. This was done. I turned the Rumanian woman over to Mme. Gaulis, the wife of a French journalist, who was sitting in the next boat; she was to pass off the Rumanian as her servant. Mme. Gaulis did so, the poor old soul clung to the Frenchwoman’s skirt and thus slipped through the cordon—so happy at being in Palestine where she was going to visit her mortally ill daughter. What forms happiness takes!

 הכינותי טלגרמה לקיסר וציינתי בה את הקשיים שמערימים בדרכנו. ואולם הדברים השתלשלו בצורה אחרת. בסירה הגדולה של חברת קוּק – דאגתי שגם האישה היהודייה תעלה עליה – נודע לי שאנשי משטרה גרמנים נמצאים ברציף העגינה. קפצתי לחוף, ובעוד הפקידים הטורקים מרחרחים בתוך תעודות הטֶזְקֶרֶה שלנו, לקחתי את הפקיד הגרמני הצִדה ואמרתי לו שאנו כאן בפקודת הקיסר, ושיש לתת לחמשת הנוסעים בכובעי השעם הלבנים לעבור מיד. כך היה. את האישה הרומנית מסרתי בידי מָדָם גוֹליס, אשתו של עיתונאי צרפתי, שישבה בסירה השנייה: היא תציג אותה כמשרתת שלה. מָדָם גוֹליס אכן עשתה כך ונתנה לאישה להחזיק את מעילה. הזקנה המסכנה אחזה בשמלתה של הצרפתייה וכך חמקה מן המשמר – והיתה מאושרת מאוד שהיא בארץ־ישראל ותוכל לבקר אצל בתה, שהיא חולה אנושה. הרבה פנים לאושר!

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

יומן 6
P. 114