Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Aber wohin soll er im bisherigen Leben sonst gehn? — [Paris,] 16e Juni 1895. Ich habe in diesen Tagen öfters befürchtet, irrsinnig zu wer­den. — So jagten die Gedanken= züge erschütternd durch meine Seele. — Ein ganzes Leben wird nicht ausreichen, Alles auszuführen. — Aber ich hinterlasse ein geistiges Vermächtniß. — Wem? — Allen Menschen. — Ich glaube, ich werde unter den größten Wohltätern der Menschheit genannt werden. — Oder ist diese Meinung schon der Größenwahn? — Ich muß vor Allem mich selbst beherrschen. — Wie Kant sich aufschrieb: — An Johann darf nicht mehr ge­dacht werden. — Mein Johann ist die Judenfrage. — Ich muß sie rufen und wegschicken können. — Niemand dachte daran, das gelobte Land dort zu suchen, wo es ist — und doch liegt es so nahe. — Da ist es: in uns selbst! — Ich lüge Niemandem etwas vor. — Jeder kann sich überzeugen, daß ich die Wahrheit rede. — Denn jeder nimmt ein Stück vom gelobten Land in sich und mit sich hinüber. — Der

But what other place is there for him to go under present conditions?

 

 June 16, 1895

 

During these days I have more than once been afraid I was losing my mind. This is how tempestuously the trains of thought have raced through my soul.

 

A lifetime will not suffice to carry it all out.

 

But I shall leave behind a spiritual legacy. To whom? To all men.

 

I believe I shall be named among the greatest benefactors of mankind.

 

Or is this belief already megalomania?

 

I must, above all, keep myself under control.

 

 

June 16

 

As Kant noted down for himself: No more thoughts about Johann.

 

My Johann is the Jewish Question. I must be able to summon it and dismiss it.

 

 

June 16

 

No one ever thought of looking for the Promised Land where it actually is—and yet it lies so near.

 

This is where it is: within ourselves!

 

I am not misleading anyone. Everyone can satisfy himself that I am telling the truth. For everyone will take across, in himself, 

אבל לאן יוכל ללכת בחיינו אלה?

 

 

[פאריס, 16 ביוני 1895]

בימים אלה פחדתי לעתים שאצא מדעתי. עד כדי כך דהרו המחשבות בתוך נשמתי וזעזעו אותי.

חיי אדם לא יספיקו לעשות את הכול. אלא שאני מוריש ירושה רוחנית. למי? לכל בני־ האדם.

אני סבור שיזכירו את שמי כאחד המיטיבים הגדולים ביותר של המין האנושי.

או שמא כבר טמון במחשבה הזאת שגעון הגדלות?

 
[פאריס, 16 ביוני 1895]

לפני הכול, עלי לשלוט בי עצמי.

כפי שרשם קאנט לעצמו: אסור לחשוב עוד על יוהאן.

היוהאן שלי הוא שאלת־היהודים. אני חייב להיות מסוגל גם לקרוא לה וגם לשַלֵח אותה.

 


[פאריס, 16 ביוני 1895]

איש לא חשב שיש לחפש את הארץ המובטחת במָקום ששם היא נמצאת — והיא קרובה כל־כך.

הנה היא: בתוך עצמנו פנימה.

אין אני אומר דבר־שקר לאיש. כל אחד יכול להיווכח שאני דובר אמת. כי כל אחד נוטל לשָם, עמו ובתוכו,

P. 162