Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

mürbe getragen, damit sie noch neu aber nicht mehr ladenmäßig frisch aussähen. Reichen Leuten darf man nicht zu viel Ehre erweisen. Ich fuhr in der Rue de l'Elysée vor. Ein Palast. Der Prunk­hof, die edle Nebenstiege — und gar die Hauptstiege – impressionirten mich. Der Reichthum wirkt auf mich nur in der Form der Schönheit. Und da war Alles echt in der Schönheit. Alte Bilder, Marmor, gedämpfte Gobelins. Donnerwetter! an diese Consequenzen denkt Unsereiner nicht, wenn er vom Reichthum abfällig spricht. Alles hatte wirk= lich grossen Stil, und so liess ich mich ein wenig betäubt von einem Kammer­diener dem anderen übergeben. Kaum war ich im Billardsaal, trat Hirsch aus seinem Schreib­zimmer heraus, gab mir eilig und zerstreut wie einem Be­kannten die Hand, bat mich ein bischen zu warten und ver­ schwand wieder. Ich setzte mich hin und betrachtete die holden Tanagrafiguren im Glasschrank. Der Baron muss Jemanden für guten Geschmack an= gestellt haben, dachte ich mir.

so that they might still look new but not fresh from the shop. One must not show rich people too much deference.

 

I drove up to the Rue de L’Elysée. A palace. The grand courtyard, the noble side-stairway—to say nothing of the main staircase—made a strong impression on me. Wealth affects me only in the guise of beauty. And there everything was of genuine beauty. Old pictures, marble, muted gobelins. Donnerwetter! One of our sort never thinks of these corollaries of wealth when he disparages it. Everything had truly great style, and, a bit dazed, I let myself be handed from one attendant to another.

 

I was scarcely in the billiard-room when Hirsch stepped out of his study, shook hands with me quickly and absently, as though I were an acquaintance, asked me to wait a little while, and disappeared again.

 

I sat down and examined the exquisite Tanagra figurines in a glass case. The Baron, I thought to myself, must have hired someone to be in charge of good taste.

כדי לרכך אותן, כך שייראו עדיין חדשות אבל לא עוד רעננות כמִן החנות. את העשירים אין לכבד יתר על המידה.

נסעתי Rue de l’Elisée ארמון. החצר המפוארת, מדרגות־הצד האציליות ובייחוד המדרגות הראשיות — כל אלה הרשימו אותי. העושר פועל עלי רק בדמות היופי. וכאן היה הכול יופי של אמת. ציורים ישנים, שַיש, גוֹבּלֶנים עמומי צבעים. לעזאזל! על שכאלה אין אנשים כמוני נותנים את דעתם כשהם מדברים בגנות העושר. הכול באמת היה כאן ביד רחבה. המום במקצת הובילו אותי המשרתים, כשאחד מוסר אותי לידי רעהו.

הנה אני באולם הביליארד, והירש יצא מחדר הכתיבה, הושיט לי יד בחופזה ובפיזור נפש כמו למכּר, ביקש שאמתין מעט ונעלם כלעומת שבא.

ישבתי והסתכלתי בפסלי טאנאגרה היפהפיים שבארון הזכוכית. הברון מעסיק מן הסתם מישהו שממונה על הטעם הטוב, חשבתי בלבי.

P. 30