Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Übrigens dürfte par la force des choses, deutsche Sprache — Amtssprache werden. —  Judendeutsch! wie gelber Fleck für Orden! — Ich habe auch nichts gegen Französisch, oder Englisch. — Die jeunesse dorée, lenke ich auf englische Sportü= bungen, wodurch ich mir sie für Armee erziehe. — Auf der Fahrt zum Grand Prix — draußen und bei der Rückfahrt sind mir die Grundzüge für Dogen= krönung und Duell eingefallen. — Als ich dachte, daß ich vielleicht Hans einmal zum Dogen krönen werde, und ihn vor den Großen des Reichs im Tempel anreden werde: „Euere Hoheit, mein lieber Sohn! “— da hatte ich Thränen im Auge. — Dogenkrönung: Den Zug, der vom Dogenpalast ausgeht, er= öffnen „Herzl = Kürassiere“. — Folgt Artillerie und Infanterie. — Die Beamten aller Ministerien, Abordnungen der Städte, die Geistlichkeit, zuletzt der Hohe= priester der Hauptstadt. — Die Fahne mit Ehren= wache von Generälen. —- Der Doge! — Und hier erreicht der Zug seine symbolische Pracht. — Denn während Alle in goldblitzenden Staats=

Actually, German is, par la force des choses [of necessity], likely to become the official language. Judendeutsch [the German spoken by Jews]! As the yellow badge is to become our blue ribbon!

 

I have nothing against French or English, either! I shall steer the jeunesse dorée [gilded youth] toward English sports and in this way prepare them for the army.

 

 

June 9

 

On the trip to the Grand Prix—outside and on the way back, the main features of the Doge’s coronation and of duelling occurred to me.

 

When I thought that someday I might crown Hans as Doge and address him in the Temple in front of the country’s great men as “Your Highness! My beloved son!” I had tears in my eyes.

 

The procession, which starts from the Doge’s palace, will be opened by Herzl Cuirassiers. Then come the artillery and the infantry.

 

The officials of all ministries, deputations from the cities, the clergy, finally the High Priest of the capital city. The flag with a guard of honor composed of generals. The Doge! And here the procession attains its symbolic splendor.

 

For, while all are marching in gold-studded gala dress,

בעצם, מן הסתם, par la force des choses (בכורח הנסיבות), השפה הגרמנית — שפת המִנהל [במקור: Amtssprache]. גרמנית של היהודים! [במקור: !Judendeutsch]. כמו הטלאי הצהוב כעיטור הצטיינות!

אין לי דבר נגד הצרפתית או האנגלית.

את ה־jeunesse dorée (נוער הזהב) אכוון אל אימוני הספורט בנוסח האנגלי, כך אחנך אותם לקראת הצבא.

בזמן הנסיעה אל מירוץ ה־ Grand prix, שָם וגם בדרך חזרה, עלו בדעתי נוהגי־היסוד להכתרת הדוֹגֶ׳ה ולדו־קרב.

כשדימיתי לעצמי שביום מן הימים אולי אכתיר את האנְס לדוֹגֶ׳ה ואפנה אליו לנוכח גדולי הממלכה [במקור: des Reichs] בהיכל:

 "הוד מעלתך, בני היקר!"

עמדו דמעות בעיני.

הכתרת הדוֹגֶ׳ה:

בראש התהלוכה, היוצאת מארמון הדוֹגֶ׳ה, "פרשי הרצל". אחריהם תותחנים וחיל רגלים.

הפקידים של כל משרדי הממשלה, משלחות של הערים, אנשי הדת, לבסוף הכוהן הגדול של עיר הבירה. הדגל עם משמר כבוד של גֶנֶרלים. הדוֹגֶ׳ה! וזה השיא של הפאר הסמלי. הכול עוטים בגדי שרד נוצצים,

P. 93