Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

hört principiell Gemüthlichkeit auf — das sage ich ihnen voraus aus Disciplingründen. — Im Tuilerienhof vor Gambettas Denkmal: Ich hoffe die Juden werden mir ein geschmackvol = leres er­richten. — Nach hundert Jahren sollte man die allgemeine Wehrpflicht einführen; aber wer weiß, wie weit man dann schon in der Civilisation hält. — Wir werden uns die Judenjargon's, Jüdischdeutsch etc. ab­gewöhnen, die nur Sinn und Entschuldigung als verstohlene Sprache von Häftlingen hatten. — Siebenstundentag denke ich mir vorläufig als Weltreclame — vielleicht sogar durchführbar für immer. — Wenn nicht, wird jeu naturel das schon wieder einrichten. — Allen, oben und unten!  Keine Engherzigkeit! — in einer neuen Welt ist Platz für alle. — Größeren muß man ein mürrisches Gesicht zeigen — wenn man etwas von ihnen haben will — das Lächeln sehen sie zu oft. — Dreizehn Jahre hat's mindestens gebraucht, bis ich diesen einfachen Gedanken hatte. — Jetzt sehe ich erst, wie oft ich nahe daran vorübergekommen bin. — Die „Arbeitshilfe“ war mir sehr wichtig. —

this geniality will stop as a matter of principle; I shall tell them this right at the outset, for reasons of discipline.:   

      

In the Tuileries, before Gambetta’s statue. I hope the Jews will put up a more artistic one of me.

 

 

After a hundred years, universal military service should be introduced; but who knows how far civilization will have progressed by then.

 

We shall give up the Jewish jargons, Judeo-German, which had sense and justification only as the stealthy tongue of prisoners.

 

I think of the seven-hour working day as an international publicity scheme, to begin with; perhaps it can even be made a permanent feature. If not, the jeu naturel [natural course of things] will straighten things out again.

 

To everyone, high and low, I say: No narrow-mindedness! In a new world there is room for all . . .

 

With important people one must be gruff if one wants something from them; they see too many smiles.

 

It took at least thirteen years for me to conceive this simple idea. Only now do I realize how often I went right past it.

 

The “public works” system has been very important to me.

 נפסקים יחסי הקִרבה — זאת אומר להם מראש מטעמים של משמעת.

בחצר הטִיֶרי נוכח האנדרטה לזכרו של גַמבֶּטָה:

אני מקווה שהיהודים יציבו לי אנדרטה נאה יותר ממנה.

כעבור מאה שנה צריך להנהיג שירות חובה כללי; אך מי יודע היכן תעמוד אז הציביליזציה.

ניגמל משפות היהודים, יהודית־גרמנית וכו', שהרי טעמן וצידוקן של אלה רק בכך שהן שפות־סתר של אסירים.

 

את יום־שבע־השעות אני מדמה לעצמי לפי שעה כעניין למסע פרסומת בעולם — אולי אף אפשר להגשימו לתמיד. אם לא — ה־jeu naturel (מהלך הדברים הטבעי) ידאג להתקין את זה.

 

לכולם אני קורא, למעלה ולמטה! בלי צרוּת־לב! בעולם חדש יש מקום לכולם.


כלפי רמי־מעלה יש להחמיץ פנים כשרוצים להשיג מהם משהו; את החיוך [החנפני] הם מרבים לראות יותר מדי.

 

נזקקתי לשלוש־עשרה שנים לפחות עד שעלה על דעתי הרעיון הפשוט הזה. רק עכשיו אני רואה כמה קרוב הייתי אליו. ה״סעד באמצעות העבודה" היה חשוב מאוד בשבילי.

P. 67