Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

schreiben konnte. Ich schrieb gehend, stehend, liegend, auf der Gasse, bei Tisch, bei Nacht wenn es mich aus dem Schlaf aufjagte. Die Zettel tragen das Datum. Ich finde nicht mehr Zeit, sie abzuschreiben. Ich fing das zweite Buch an, um täglich das Bemerkens= werthe einzutragen. So sind die Zettel liegen geblieben. Ich bitte jetzt meinen guten Papa, sie für mich in dieses Buch zu schreiben, in der Reihen­folge, wie sie entstanden. Ich weiss jetzt und wusste auch während dieser ganzen stürmischen Productionszeit, dass Vieles was ich aufschrieb kraus und phantastisch war. Ich übte aber keinerlei Selbstkritik, um den Schwung dieser Ein­bildungen nicht zu lähmen. Für die reini= gende Kritik, dachte ich mir, wird auch später Zeit sein. In den Aufschreibungen ist der Judenstaat bald als Wirk­lichkeit, bald als Romanstoff gedacht, weil ich mit mir da­mals noch nicht im Reinen war, ob ich es denn wagen solle, das als ernsthaften Vorschlag zu publiciren. So ist die Sprunghaftigkeit

of my ideas. I wrote walking, standing, lying down, in the street, at table, at night when I started up from sleep.

 

The slips with my notes are dated. I no longer find the time to transcribe them. I began a second book in order to enter the noteworthy events each day. Thus the slips remained untouched. Now I am asking my good Dad to enter them for me in the present book, in the order in which they were written. I know now, and knew throughout that whole tempestuous period of production, that much of what I wrote down was wild and fantastic. But I made no self-criticism of any sort, so as not to cripple the sweep of these inspirations. There would be time later, I thought, for clarifying criticism.

 

In these notes the Jewish State is imagined now as something real, now as material for a novel, because at the time I had not made up my mind whether I should dare to publish it as a serious proposal.

 

This is the rational explanation for the abrupt transitions

כתבתי בהליכה, בעמידה, בשכיבה, ברחוב, בעת האכילה, בלילה כשהדברים עקרו אותי מהשינה. 

הרשימות נושאות את התאריכים. אינני מוצא עוד זמן להעתיקן. התחלתי בכתיבת הספר השני [מחברת היומן השנייה] כדי לרשום יום־יום את מה שראוי לציון. כך נשארו הפתקאות מונחות. עתה אני מבקש מאבי הטוב שיכתוב אותן למעני בספר הזה, בסדר שבו נתהוו. אני יודע היום, וגם ידעתי בכל עתות המעשה הנסערות, שדברים רבים שרשמתי היו מבולבלים ודמיוניים. אבל לא העברתי עליהם שום ביקורת עצמית כדי לא לחסום את מעוף דמיונותי. לביקורת המזקקת, חשבתי, יש זמן גם אחר־כך. 

ברשימות נידונה מדינת־היהודים לפעמים כמציאות ולפעמים כחומר לרומן, כי אז עדיין לא היה ברור לי אם אוכל להעז לפרסם זאת בצורה של הצעה רצינית. 

כך אפשר לתרץ את הקוֹפצניוּת

P. 44