Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Thatsachen nicht entsprechen wird, weil ich bisher keine Ziffern und Daten sammelte. Lassen Sie mich nur meine Principien for= muliren.“ Hirsch notirte von da weiter auf einem Notizblock seine Einwendungen. Ich sagte: „Ihre argentinischen Juden führen sich liederlich auf, hat man mir erzählt. (xx) Ein Detail frappirte mich: dass es ein — sonderbares Haus war, das sie zuerst bauten.“ Hirsch warf ein: „Nicht richtig. Das war nicht von meinen Colonisten gebaut worden.“ „Auch recht. Aber jedenfalls war die Sache nicht so anzu­fangen, wie sie es thaten. Sie schleppten diese Ackerjuden hinüber. Die müssen glauben, dass sie fernerhin ein Recht auf Ihre Unterstützung haben und gerade die Arbeitslust wird dadurch nicht geför= dert. Was ein solcher Exportjude Sie kostet, ist er nicht werth. Und wie viel Exemplare können Sie überhaupt hinüber= setzen? Fünfzehn — zwanzigtausend!..  In einer Gaße der Leopoldstadt in Wien wohnen mehr.

things I say will not be in accordance with the facts, because I have never collected facts and figures. Just let me formulate my principles.”

 

From that point on Hirsch jotted down his objections on a writing pad.

 

I said: "Your Argentinian Jews behave in a disorderly fashion, I am told. One item rather shocked me; the house built first was one of—ill repute.”

 

Hirsch interjected: "Not true. That house was not built by my colonists.”

 

"Very well. But in any case, the whole thing should not have been started the way you did it. You drag these would-be Jewish farmers overseas. They are bound to believe that they have a right to be supported in the future, too, and the last thing in the world that will be promoted by this is their eagerness to work. Whatever such an exported Jew may cost you, he isn't worth it. And how many specimens can you transport over there anyway? Fifteen to twenty thousand! More Jews than that live on one street in the Leopoldstadt.

 לא יהיו תואמים את העובדות, שהרי עדיין לא אספתי מספרים ונתונים. הרשה נא לי רק לנסח את העקרונות שלי".

מכאן והלאה רשם הירש את השגותיו בפנקס.

אני אמרתי: "היהודים הארגנטינים שלך מתנהגים בהפקרות, כך סיפרו לי. פרט אחד הדהים אותי: שהבית שבנו תחילה היה בית מיוחד במינו".

 הירש העיר: "לא נכון. את זה לא בנו המתיישבים שלי".

"בסדר. אבל מכל מקום לא זו היתה הדרך להתחיל בעניין כפי שעשית אתה. גררת לשם את היהודים־האיכרים הללו. אלה בוודאי מאמינים שזכותם לקבל תמיכה ממך לעד, והרי לא כך מעודדים את הרצון לעבודה. יהודי־יְצוא כזה אינו שווה את הסכום שהוא עולה לך. וכמה כאלה תוכל לשתול שם בכלל? חמישה־עשר אלף? עשרים אלף!... ברחוב אחד בליאוֹפּוֹלדשטאדט בווינה חיים יותר.

P. 36