Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

oder gar nach Baden. — %Ich weiß weder ob ich Sie schon interessirt habe, noch wo die re= comandirten Briefe dort centralisirt sind%. — Vielleicht erwarten Sie auch mit Ruhe die Wie= derkehr des Postboten. — Oder Sie waren nicht fort,bekamen auch den ersten Brief gleich,und nun kommt Ihnen dieser überflüßig, komisch, geschwätzig vor. — Ja, warum ich Ihnen deswegen einen ei= genen Brief schreibe? — Weil im Hauptbriefe — vorläufig noch ohne nähere Angaben — der Satz steht: — „Ich habe die Lösung der Judenfrage“ Und ich sehe Ihre be­kümmerte Miene, mit der Sie in Ihren schönen Patriarchen­bart mur= meln „Complett übergeschnappt!  die arme Fa­milie! “ — Nein, ich bin weder complett, noch theil= weise, ich bin überhaupt gar nicht übergeschnappt. — Und darum schicke ich Ihnen diese Zeilen hinterdrein; sie sollen Ihnen ein Zeichen sein, daß ich immer die wirklichen Verhält= niße vor mir sehe, und mit allem Klein= sten so genau, wie mit allem Größten rechne. —

office or even the one in Baden. I don’t know whether I have already aroused your interest, nor do I know from which post office registered letters are delivered there. Perhaps you will sit down and wait for the postman to return. Or you haven’t been out at all and received my first letter promptly; in that case this one will strike you as superfluous, peculiar, long-winded.

 

Why do I write you a separate letter, then?

 

Because in the main letter there is, as yet without further details, the sentence: “I have the solution of the Jewish Question.” And I can see the worried expression with which you are muttering into your fine patriarch’s beard: “Completely cracked! His poor family!”

 

No, I am not cracked, neither completely nor partially, not cracked at all.

 

And that is why I am sending you these lines in addition to that letter, as a sign that I never lose sight of the actual situation and take into account the smallest things just as accurately as the biggest ones.

 לדואר בווייקֶרסדוֹרף  או אולי אף לבּאדֶן (אינני יודע אם אכן כבר עוררתי את התעניינותך וגם לא היכן מְרַכּזים את המכתבים הרשומים). ושמא תצפה בסבלנות לשובו של הדוור. ושמא לא יצאת מביתך כלל, המכתב הראשון הגיע לידיך, ואילו המכתב הזה נראה לך מיותר, מגוחך, פטפטני.

ובכן, מדוע אני כותב לך את המכתב המיוחד הזה?

משום שבמכתב הראשון כתוב לפי שעה בלי פירוט נוסף:

"נמצא בידי הפתרון לשאלת־היהודים". ואני רואה אותך ממלמל בארשת מודאגת לתוך הזקן הפטריארכלי היפה שלך: "משוגע על כל הראש! אבוי למשפחה האומללה".

לא, אינני משוגע, לא "על כל הראש" ולא על מקצתו; אינני משוגע כלל.

ועל כן אני משגר לך את השורות הללו בהמשך; שישמשו לך אות שאני רואה תמיד לנגד עיני את הנסיבות האמִתיות ואני מביא בחשבון את הדברים הפעוטים ואת הדברים החשובים באותה מידה של דיוק.

P. 176