Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Sie Beide aus Ihrer gewohnten Umgebung he= rausnehmen und in die hohe Berg­freiheit versetzen wollte, wo das alltägliche Leben versinkt, wo Sie in einer Gletscherbahn vor Augen haben, wie sehr der menschliche Erfindungsgeist schon die Natur überwunden hat, und Sie so für meine ungewöhnliche Mittheilung in eine genügend ernste und doch freie Stimmung gerathen wären. — Der zweite Grund war, daß ich mich durch Wo= chen mit Schreiben schwer angestrengt habe, noch weiter anstrengen muß in unabsehbarer Zeit, und mich zwei drei Tage erholen wollte von der ungeheuern Arbeit, die ich dabei doch nicht verlassen hätte, weil ich sie nicht mehr verlassen darf. — Ich hätte Ihnen mündlich alles auseinanderge= setzt, und dabei den Eindruck beobachtet; die Zwei= fel widerlegt, und da­ bei immer von Einem an den Anderen appellirt. — Denn in den Punkten, wo der Eine mich nicht verstanden hätte, im Geistlichen oder im Weltlichen, hätte der andere unbefange= ne Mann bestätigt, daß ich mich fortwährend auf dem Boden fester Thatsachen bewege. — Ein reicher oder wohlthätiger Mensch brauch= te Ihr Begleiter nicht zu sein; denn ich bin mit

I called you and the businessman to Caux for two reasons. First, because I wanted to take both of you out of your accustomed surroundings and place you in the lofty freedom of the mountains where everyday life fades away, where a glacier railway would offer you visible proof of the extent to which the human inventive faculty has already conquered Nature, and this would have put you in a sufficiently serious and yet unconstrained mood for my unusual message.

 

The second reason was that for weeks I have toiled over written work and shall have to continue to toil for an indefinite period of time, and thus desired a respite of two or three days from the enormous work which I would not have abandoned thereby, because I must not abandon it any longer.

 

I should have given you a verbal explanation of everything, observed the impression it made on you, dispelled your doubts, and constantly appealed from one to the other. For on those points, spiritual or secular, where one of you might not have understood me, the other disinterested man would have certified that I was proceeding constantly on the basis of solid fact.

 

Your companion need not have been a wealthy man or a philanthropist,

לְקוֹ זימנתי אותך ואת איש העסקים משני טעמים. ראשית, משום שרציתי לנתק את שניכם מסביבתכם הרגילה ולהושיב אתכם בתוך החופש של ההרים הגבוהים, במקום שחיי היום־יום נמוגים שם ורכבל מעיד לפניכם עד כמה כבר גבר כושר ההמצאה של האדם על הטבע, וזה היה משרה עליכם הלוך־נפש רציני דַיו ובכל זאת משוחרר, כדי לקלוט את המֶסֶר המיוחד שלי.

הטעם השני היה שבמשך שבועות התייגעתי בכתיבה, וזמן רב עוד יהיה עלי להמשיך ולהתייגע בכך, ורציתי להינפש יומיים־שלושה מן העבודה העצומה, שממילא לא הייתי זונח אותה על־ידי כך, שהרי אסור לי עוד לזנוח אותה לעולם.

הייתי מסביר ומספר לכם הכול בעל־פה, בוחן את תגובתכם ומפיג את הספקות, והייתי פונה כך מאיש אל רעהו. שהרי באותן הנקודות שהאחד לא היה יורד לסוף דעתי, בענייני הקודש או בענייני החול, היה זולתו מאשר בתום לב שאני צועד על קרקע מוצקה של עובדות.

המתלווה אליך לא צריך היה בהכרח להיות איש עשיר או נדיב;

P. 169