Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Gruppen, oder Kaste, sondern das mälige Auf= steigen aller, zu den fernen hohen Zielen der Menschheit. — Aber nur Beschränkte oder Böswillige können übersehen, daß ich das Individium frei, groß, reich und glücklich machen will. — Ich streiche nur den Unternehmergewinn ge= fahrloser Unter­nehmungen. — Drumont verdanke ich viel von der jetzi= gen Freiheit meiner Auffassung, weil er ein Künstler ist. — Ich wollte nicht noch eine Utopie schreiben. — Das Alles ist wahr, vernünftig, möglich. — Warum sollte ich es nicht einfach sagen? — [Paris,] 13e Juni 1895. Ob die Mitgift reicher Mädchen nicht zu besteuern wäre? — Man könnte den Ertrag zur Versorgung „ver= geßener“ armer Mädchen heranziehen, wie ja immer eine sittliche Correlation zwischen der Freude der Einen, und dem Kummer der An­deren durch Abgaben hergestellt werden muß. — %Gut ist in Frankreich die Theaterbilletsteuer, die der Assis= tance publique zufließt. — Das werden wir auch haben%. — Die Juden befolgen dieses Princip eigentlich

but the gradual ascent of everyone to the distant lofty goals of mankind.

 

But only the narrow-minded and the malevolent can overlook the fact that I want to make the individual free, great, rich, and happy.

 

I merely eliminate the entrepreneur’s profit on safe undertakings.

 

I owe to Drumont a great deal of the present freedom of my concepts, because he is an artist.

 

I did not want to write another utopian novel. All this is true, reasonable, possible.

 

Why should I not tell it straightforwardly?

 

Should not the dowries of wealthy girls be taxed?

 

The proceeds could be used to provide for penniless “old maids,” just as there must always be a moral adjustment between the joys of some and the sorrows of others, by means of taxation. (A good thing in France is the amusement tax which benefits the assistance publique [public welfare]. We shall have one too.)

 

Actually, the Jews are already observing this principle, 

אלא עלייה הדרגתית לכול, אל המטרות הרחוקות והנעלות של האנושות.

ואולם רק מוגבלים בשכלם או רשעים עלולים שלא לשים לב שאני רוצה לגרום לכך שהיחיד יהיה חופשי, גדול, עשיר ומאושר.

בסך־הכול אני מוחק את הרווחים של יוזמות פרטיות שאין בהן משום נטילת סיכון.

אני חב הרבה לדרימוֹן על התפיסה המשוחררת שיש לי היום, שהרי הוא אמן.

לא התכוונתי לכתוב עוד אוּטוֹפּיה. כל זה אמִתי הוא, חכם, אפשרי.

מדוע שלא אקום ואגיד זאת.

 

 

[פאריס, 13 ביוני 1895]

האם להטיל מס על הנדוניה של בחורות עשירות?

אפשר היה להשתמש בהכנסות למען סידורן של בחורות עניות "נשכחות", כשם שיש להתקין בכל מקרה קוֹרֶלציה מוסרית כלשהי בין הנאתם של אלה לבין מחסורם של אחרים באמצעות היטל (דוגמה טובה לכך: המס על כרטיס תאטרון בצרפת, שנכנס לקופת ה־assistance publique [הסעד הציבורי]. זה יהיה גם אצלנו).

היהודים נוהגים בעצם על־פי הכלל הזה,

P. 155