Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Wir sind derzeit überall Landesstiefkinder. — Ich bin heute schon unerschütterlich davon durch= drungen, daß es mir gelingen wird. — Wäre es in meinen Gedanken, daran etwas zu gewinnen, so würde ich mir heute mit Beruhi= gung Geld ausborgen. — Ich arbeite es es aus?— Nein!  Es arbeitet mich. — Es wäre eine Zwangsvorstellung, wenn es nicht von Anfang bis zu Ende so vernünftig wäre. — Solche Zustände nannte man in einer frü= heren Ausdrucks­weise „Inspiration“. — Heute steigt mir der Gedanke auf, ob ich nicht viel mehr als die Judenfrage löse. — Nämlich tout bonnement die sociale Frage! — Ich weiß es nicht, glaube es kaum, weil ich ja in Allem an die Schaffung neuer Verhältniße denke. — Und die Schwierigkeit der socialen Frage ist ja aber, daß man überall in alten Mißständen, langen Versumpfungen, ererbtem und erworbenem Unrecht steckt. — Indeß ich jungfräulichen Boden voraussetze. — Aber wenn es wäre, welches Geschenk Gottes an die Juden!— Wenn ich Gott sage, will ich die Freidenker

At the present time we are stepchildren in all countries. I am even today filled with unshakable confidence that I shall succeed.

 

If I had any thought of making some profit on this, I should get a loan today with no qualms.

 

June 12

 

Am I working it out?

 

No! It is working itself out in me.

 

It would be an obsession if it were not so rational from beginning to end.

 

An earlier term for such a condition was “inspiration.”

 

June 12

 

Today the thought arises in me that I may be solving much more than the Jewish Question.

 

Namely, tout bonnement [very neatly], the social question! I don’t know, I doubt it, because in all these matters I have the creation of new conditions in mind; and the difficulty in the social question is precisely that everywhere men are bogged down in ancient abuses, lengthy stagnation, and inherited or acquired wrong. Whereas I presuppose a virginal soil. But if it turns out to be true, what a gift of God to the Jews!

[פאריס, 12 ביוני 1895]

היום בכל מקום אנו בנים חורגים לארצות מגורינו.

היום אני חדור אמונה ללא ערעור שהעניין יעלה בידי.

לו היה בדעתי לעשות מזה רווח כלשהו, הייתי בשקט לווה היום כסף.

 

 

[פאריס, 12 ביוני 1895]

אני הוא שעמל על כך?

לא! זה עובד עלי.

זאת היתה אוֹבּססיה, אילוּלא היה הדבר מחושב ונבון כל־כך מתחילה ועד סוף.

נסיבות מסוג זה נהגו לכנות לפנים "אינספּירציה" (השראה).

 

 

[פאריס, 12 ביוני 1895]

היום עולה במוחי הרעיון שאולי אני פותר הרבה יותר מאשר את שאלת־היהודים. כלומר tout bonnement (לחלוטין) את השאלה הסוציאלית. אינני יודע זאת, ורק בקושי אני מאמין בכך, הרי בסך־הכול אני חושב על יצירת תנאים חדשים. והקושי בשאלה הסוציאלית הוא בזה שבכל מקום יש שיבושים משכבר הימים, הסתאבויות ישנות, חוסר צדק שעבר בירושה או שֶצָף ועולה לבקרים. ואילו אני בונה על קרקע בתולה. ואולם אם יקום הדבר ויהיה, איזו מתת אלוהים תהיה זו ליהודים!

P. 150