Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

Da mein Plan jetzt auf den Rothschild's steht, be­schäftigen sie mich natürlich sehr. — Ich kenne nur einige vom Sehen. — Nur von zweien weiß ich etwas. — Albert in Wien scheint ein fleißiger Banquier und ganz offener Kopf zu sein. — Dabei Hofsnob. — Man kam zu ihm mit dem Plan eines Palais de Glace , wird mir erzählt. — Er sagte „dafür hat Wien kein Publikum“ und begründete es auf gescheite Art. — Alphonse den Pariser sehe ich öfter auf der Gasse, sah ihn vor Gericht im Prozess Bur= deau=Drumont, wo er ein bescheidenes zitterndes Aussehen hatte. — Er duckt sich auf feine Manier. — Ich sah ihn zuletzt beim Grand= Prix und hatte da­bei ein eigenthümliches Ge= fühl. — Denn dieser dürftige, schlotterige Mann besitzt die Mittel, einen ungeheuern Strom von Glück über die Menschen zu bringen, wenn er meinem Plane folgt. — Ich ging einige Zeit durch das Gedränge hinter ihm her, und sah ihn an mit meinen Gedanken. — Bacher werde ich einen recht herzlichen Ab= schiedsbrief schreiben. — Er war mein Freund, das habe ich gefühlt. —

Since my plan is now dependent on the Rothschilds, I naturally think about them a lot. I only know a few of them by sight. I know something about only two. Albert in Vienna seems to be an industrious banker and a clear thinker. At the same time, a court snob. I am told that someone came to him with the idea of a Palais de Glace [Ice Palace]. He said: “Vienna has no patronage for that,” and gave intelligent reasons for it.

 

I frequently see Alphonse, the Parisian, in the street, also saw him at court in the Burdeau-Drumont trial, where he had a modest, trembling appearance. He cringes in a refined way. I last saw him at the Grand Prix and had a peculiar feeling then. For this sorry, wobbly figure of a man possesses the means to turn an enormous stream of happiness on humanity —if he goes along with my plan. I followed him through the crowd for a while and looked at him with my thoughts.

 

 

June 12

 

I shall write Bacher a very cordial letter of farewell. He has been my friend; that I have felt.

היות שהתוכנית שלי נשענת עתה על הרוטשילדים, מן הסתם הם מעסיקים את דעתי מאוד. אני מכיר רק כמה מהם, מראייה. רק על שניים מהם אני יודע משהו. אלבֶּרט בווינה עושה רושם של בנקאי חרוץ בעל ראש פתוח, ועם זה, סנוֹבּ של חצר בית המלוכה. מספרים לי שבאו אליו עם תוכנית של Palais de Glace (היכל להחלקה על קרח). הוא אמר "בשביל זה אין קהל בווינה" ונימק זאת בחוכמה.

את אלפוֹנס הפאריסאי ראיתי ברחוב לעתים קרובות, ראיתי אותו בבית־המשפט במשפט בירדוֹ־דרימוֹן, ושם נראה צנוע, רטטני. הוא מרכּין את גופו באורח מעודן. 

ראיתיו באחרונה ב־Grand Prix והתעוררה בי הרגשה משונה. שהרי האיש הזה, דל־גוף ורוטט, בידיו האמצעים להשפיע על בני־האדם שפע אדיר של אושר, אם ילך בדרך שאני מתווה. עקבתי אחריו זמן מה בתוך ההמון הדחוס והתבוננתי בו במחשבותי.

P. 146