Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

eine immerhin große Reise zu machen, deren Zweck Einem nicht deutlich genug gesagt wird. — Da es mir nun absolut unmöglich ist, mich schriftlich klarer auszudrücken, kann ich mich nur un= ter eine Muthwillensstrafe setzen. — Wenn Sie Beide, meine Herren, in Caux finden sollten, daß ich Sie unnöthig bemüht habe, werde ich Ihnen dort tausend Francs aushändigen, die Sie freundlichst an Ihre Privatarmen vertheilen mögen. — Und nun, Herr Doctor, bitte ich Sie zu kommen!  Es handelt sich um eine ganz große Sache für un= sere armen unglück­lichen Brüder. — Sie sind ein Seelsorger. — In Caux erwartet Sie eine Pflicht!  Mehr kann ich Ihnen nicht sagen. — Ich grüße Sie in herzlicher Verehrung, Ihr Ergeb[ener] Im Brief an Hirsch  sage ich: „Mit mei= nen 35. Jahren, ist man in Frankreich Minister und Napoleon war Kaiser.“ — Ich finde jetzt, daß ich in der Eile die Mei= nung schlecht formulirt habe. — So sieht es größen= wahnsinnig aus. — Ich meinte nur: folglich darf ich wohl auch über den Staat nachdenken und dieses Alter kann schon die Reife eines Staatsmannes enthalten. — Der Gedanke in Caux am Genfersee mit  

Since it is absolutely impossible for me to express myself any more clearly than this in writing, I can only pledge myself to pay a fine if I should trifle. If you two gentlemen should find at Caux that I have troubled you to no purpose, I shall hand you there one thousand francs which you will be good enough to give to your favorite charities.

 

And now, dear doctor, I ask you to come. A great project for our poor, unfortunate brethren is at stake. You are a spiritual adviser. At Caux a duty awaits you. That is all I can tell you.

 

With expressions of my cordial esteem, I am

 

Yours sincerely, Theodor Herzl,

 

37, rue Cambon.

 

In my letter to Hirsch I wrote: “In France, at my age of thirty-five, men are Ministers of State, and Napoleon was Emperor.”

 

I now find that in my haste I formulated my meaning badly.

 

As it stands, it smacks of megalomania. I merely meant that I too have a right to ponder political affairs and that at my age it is possible to have the maturity associated with a statesman.

 

 

June 11

 

The idea of having a meeting with those two Jews at Caux on Lake Geneva

היות שלא אוכל בשום פנים להבהיר את עצמי בכתב יותר מכפי שעשיתי, לא נותר לי אלא להתחייב בנפשי על חוצפתי. אם שניכם, רבותי, תגיעו בְּקוֹ למסקנה שהטרחתי אתכם לשווא, אתן בידכם שם אלף פרנקים, ואתם תואילו לחלק אותם בין העניים הפרטיים שלכם.

ועתה, אדוני הדוקטור, אני מבקש ממך לבוא. מדובר בעניין גדול מאוד למען אחינו האומללים. אתה רב הדואג לצאן מרעיתו. בְּקוֹ מצפה לך חובה למלאה! יותר מזה איני יכול לומר לך.

אני מברך אותך בהוקרה לבבית, המסור לך,

 [תיאודור הרצל, רח׳ קמבון קמבּוֹן 37]

 

 

[פאריס, 11 ביוני 1895]

במכתב להירש  אמרתי: "עם שלושים וחמש שנותי אפשר להיות שר בצרפת, ונפוליאון היה קיסר".

עתה אני סבור שבחופזתי ניסחתי את דעתי שלא כהלכה. בצורה הזאת זה נראה כמו שגעון גדלות. התכוונתי רק: מכאן שגם אני יכול להרהר בענייני מדינה, והגיל הזה יכול כבר להכיל את הבְּשֵלוּת של מדינאי.



[פאריס, 11 ביוני 1895]

הרעיון להיפגש עם שני היהודים בְּקוֹ שעל שפת אגם ז׳נווה

P. 126