Herzl-Online

English
עבריתDeutsch
Diary 1

1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18

des Weltentraum's in heiterer Fülle, mit allen accidents, wie die Bildhauer sagen „Die Finger­spur im Thon“ — durch meine Seele zogen. — Dadurch wird auch das Blättern nach Kapiteln in diesem Buch verhindert. — Wer es kennen will, muß es lesen. — Die Assistance par le travail, die mir so wichtig war, schalte ich irgendwo ein: nämlich mei= nen Artikel in der N[euen] Fr[eien] Presse. — Das Buch wird „meinen Eltern  dem Herrn Jacob und der Frau Jeanette Herzl gewidmet“. — Das Schiff der Särge! — Wir nehmen auch unsere Todten mit. — Manches in diesen Aufzeichnungen wird lä= cherlich, übertrie­ben, verrückt erscheinen. — Aber wenn ich wie bei meinen li­terarischen Arbeiten Selbstkritik geübt hätte, wären die Ge­danken verkrüppelt worden. — Das Ungeheuerliche dient aber dem Zweck beßer, als das Verküm= merte, weil die Restrictionen Jeder leicht ma= chen kann. — Künstler werden es verstehen, warum ich, bei im Übrigen recht klarer Vernunft, die Übertreibungen und Träume zwi­schen meinen

the world dream in serene profusion, with all their accidents [imperfections], as the sculptors put it (“finger marks in the clay”).

 

This will also prevent leafing through this book in search of chapter headings. Whoever wants to know what is in it will have to read it.

 

The assistance par le travail, which has been so important to me, I am going to insert somewhere—namely, in my article in the Neue Freie Presse.

 

The book will be “dedicated to my parents, Herr Jacob and Frau Jeanette Herzl.”

                                                                     

The ship of coffins! We shall also take our dead along with us.          

   

Much in these notes will seem ludicrous, exaggerated, crazy. But if I had exercised self-criticism, as I do in my literary work, my ideas would have been stunted. However, the gigantic serves the purpose better than the dwarfed, because anyone can do the trimming easily enough.

 

Artists will understand why I, otherwise of rather clear intelligence, have let exaggerations and dreams proliferate among my practical, 

 עתירי החלומות, עם כל התקלות, כפי שאומרים הפַּסָלים — "עקבות האצבעות בחומר".

כך גם יימנע הדפדוף לשם חיפוש אחר כותרות הפרקים. מי שירצה לדעת מה בספר, ייאלץ לקרוא אותו.

 

את ה־Assistance par le travail (סעד באמצעות עבודה), שהיה לי חשוב כל כך, אשלב במקום כלשהו: אני מתכוון למאמר שלי  ב־Neue Freie Presse. 

 

הספר יהיה "מוקדש להורַי, האדון יעקב והגברת ז׳אנֶט הרצל".

אוניית ארונות המתים!

אנו לוקחים אתנו גם את מתינו.

 

יש דברים ברשימות הללו שייראו מגוחכים, מוגזמים, מטורפים, אבל לוּ הפעלתי כאן ביקורת עצמית, כדרכי בעבודותי הספרותיות, היו המחשבות מתעוותות. המופלג ייטיב לשמש את המטרה מן המגומד, שהרי להפחית יוכל כל אחד בנקל.

אמנים יבינו כיצד, ועוד בדעה צלולה, הנחתי לגוזמאות ולחלומות לגדול פרא בין הרעיונות המעשיים, 

P. 119